החלטה בתיק רע"פ 2086/05

1.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא השופטת ד. ברלינר, וכבוד השופטים ז. המר, וי. שיצר) בעפ"א  80098/02 מיום 12.5.04, לפיו התקבל ערעורה של המשיבה על זיכויו של המבקש בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב, והרשיע את המבקש בעבירות ביצוע עבודות בניה ללא היתר, והחזיר את התיק לבית המשפט לעניינים מקומיים, אשר גזר על המבקש קנס בסך 30,000 ש"ח, תשלומי אגרה, וכן חייב אותו להרוס את הבניה ללא היתר בתוך ששה חודשים. ביחד עם הבקשה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין.

2.        כנגד המבקש הוגש כתב אישום מתוקן ביום 25.2.1998, המאשימו בשני אישומים של בנייה ללא היתר. בית המשפט לעניינים מקומיים (כב' השופטת מ. דיסקין) זיכה את המבקש מחמת הספק בשני האישומים. בית המשפט קבע כי המשיבה הוכיחה את ביצועה של בנייה החייבת בהיתר בניגוד לחוק, אך לא הוכיחה כי המבקש הוא אחראי לבנייה זו. עוד נקבע כי הראיה היחידה שעמדה כנגד המבקש היא שני דו"חות ביקור בשטח שערך מהנדס מטעם העירייה, לפיהם אמר המבקש כי הוא בעל המקום והאחראי לבנייה. בית המשפט קבע, אפוא, כי בהעדר ראיות ישירות המפלילות את המבקש באחריות לבנייה הבלתי חוקית ובהתחשב בדלות תוכנם של הדו"חות, משקל הראיות אינו מספיק להטלת אחריות פלילית.

3.        המשיבה ערערה על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי. הערעור נתקבל והמבקש הורשע באישומים שעמדו נגדו. בית המשפט קבע כי המשיבה הוכיחה את הקשר של המבקש לעבודות הבניה ללא היתר, זאת משום העובדה שהמבקש לא סתר את עדותו של המהנדס אשר הפלילה אותו ולא הציג גרסה נגדית וכי אין טעם טוב לפקפק בעדותו של המהנדס. עוד נקבע כי בהתחשב במיקומה של הבנייה, ובמיוחד בקומה שנייה מעל בית מגורים שהמבקש הודה בבעלותו עליו, אין לומר שהבנייה נעשתה בלא מעורבותו. אשר על כן, הרשיע בית המשפט את המבקש והחזיר את התיק לבית המשפט לעניינים מקומיים לגזירת דינו של המבקש.

4.        ביום 17.1.2005, גזר בית המשפט לעניינים מקומיים על המבקש 4 חודשי מאסר על תנאי, קנס כספי בגובה 30,000 ש"ח, נשיאה בתשלומי האגרה בגין כתבי האישום, וכן צו הריסה ביחס לרכיבי הבנייה הבלתי חוקית, וזאת בתוך 6 חודשים.

5.        בקשת רשות הערעור מופנית כנגד הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי.

6.        המבקש טוען כי שגה בית המשפט קמא בקביעתו כי בית המשפט לעניינים מקומיים ראה בעדות של המהנדס כ"הודיה". בית המשפט לעניינים מקומיים, לטענת המבקש, לא נתן את מלוא האימון בעדות זו, ולכן טעה בית המשפט קמא בסברתו כי נדרש "דבר מה נוסף" בלבד בכדי לבנות תשתית ראייתית מספקת כנגד המבקש. בהחלטתו, ציין בית המשפט לעניינים מקומיים מספר פגמים שנתלוו לעדות זו, ובמיוחד היותה דלת תוכן ופרטים. משכך, לא די במציאת "דבר מה נוסף" בכדי להתגבר על נטל ההוכחה המוטל על התביעה. כן טוען המבקש כי טעה בית המשפט קמא, עת ייחס למבקש החזקה או בעלות במבנה נשוא הדיון. הוא טוען כי בידיו אף ראיה המוכיחה כי הבעלות בנכס אינה שלו, וזאת באמצעות כתב אישום אשר הוגש כנגדו על בנייה ללא היתר באותו נכס, לגביו קבע בית משפט כי הבונה הינו אחיו של המבקש.

7.        דין הבקשה להידחות. בקשה זו, מתמקדת כולה בעניינים עובדתיים, ובהם היבטים הקשורים במשקלן של ראיות, אשר נדונו לגופן בשתי הערכאות הקודמות. הלכה היא כי בית משפט של ערעור אינו נוהג להתערב בממצאים עובדתיים של ערכאות נמוכות יותר. מקל וחומר, אין הדבר מצדיק דיון בגלגול שלישי. כלל מושרש הוא שרק שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינו הפרטני של המבקש ואשר יש בה היבט ציבורי כללי מצדיקה דיון בגלגול שלישי (בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123; רע"פ 1681/97 כהן נ' מדינת ישראל, תק' על' 97 (2) 144). אין מקרה זה עונה לתנאי האמור.  באשר לבקשת המבקש להגיש ראיה נוספת, הרי בקשה דומה עמדה גם היא בפני בית המשפט לעניינים מקומיים, ונדחתה, ומכל מקום אין להידרש אליה בשלב זה בערכאה שלישית מקום שהענין על פי טיבו אינו מעמיד עילה למתן רשות ערעור. מעבר לנדרש יובהר כי כלל הוא כי אין להתיר הבאת ראיות נוספות בערעור מקום שהיתה קיימת אפשרות להגישן לפני בית המשפט בערכאה הקודמת, ובעל הדין איננו נותן טעם משכנע על שום מה לא גילה את הראיה כאשר ניהל את המשפט בערכאה הראשונה (ע"פ 1742/91 עמי פופר נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(5) 289, 296; ע"פ 2796/03 ברטי ביבס נ' מדינת ישראל . תק-על 2004(3), 16 , 24). על אחת כמה וכמה כך הוא מקום בו לא הראה המבקש הכיצד ראייה אשר על פיה הוחזקה החלקה על ידי אחר לפני מספר שנים, תועיל לעניינו באשר למצב הדברים כיום.

           לאור האמור, הבקשה נדחית, ועמה מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין.

           ניתנה היום, ט"ז באייר תשס"ה (25.5.505).

                                                                                                ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: